
כיועצת ארגונית שגם מאמנת ומנחה בגישת NLP, השילוב בין העולם הארגוני וכלי ה-NLP הוא טבעי לגמרי עבורי. לאורך השנים, פגשתי ארגונים, עובדים ומנהלים רבים ומסוגים שונים, אך האתגרים לרוב היו מאוד דומים.
בסופו של דבר כל ארגון מושתת על ההון האנושי שלו ועיקר המורכבות היא סביב ניהול האנשים והקניית כלים ומיומנויות למנהלים ולעובדים. היכולת להניע ולהוביל, לייצר תקשורת אפקטיבית, לנהל בצורה מיטבית קונפליקטים ולהסתגל במהירות לשינויים בתדירות גבוהה הם רק חלק מהנושאים שחוזרים על עצמם די הרבה.
ככל שאני מעמיקה בגישת ה-NLP אני רק מבינה יותר ויותר כמה הכלים והטכניקות הם עוצמתיים ביותר כשמדובר בעבודה בהקשר הארגוני בכלל ובפיתוח עובדים ומנהלים בפרט.
אז לפני שאציג כמה נושאים שיכולים להיות רלוונטיים לעבודה בהקשר הארגוני -
מה זה NLP על קצה המזלג?
נתחיל עם זה שכולנו יודעים שבני האדם שונים זה מזה, נכון? באותה סיטואציה, אנחנו יכולים לראות אדם אחד פועל ומגיב בצורה מסוימת ואילו אדם אחר פועל בצורה אחרת לגמרי.
מדוע זה קורה? איך נוצרים ההבדלים האלה בינינו?
לכולנו יש 5 חושים שאיתם אנחנו קולטים מידע מהעולם ומהסביבה שלנו ועדיין כמות המידע הזמין לחושים שלנו היא הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו מסוגלים לעבד ולקלוט. בהנחה ש-5 החושים שלנו קולטים מידע רב יותר מהכמות בה אנחנו יכולים לעשות שימוש, נתון זה בלבד מצביע על כך שמתבצע תהליך סינון בדרך על מנת שהתפיסה המודעת שלנו תקבל כמות מידע שניתנת לעיבוד ושימוש.
לפיכך, כל אחד מאתנו מודע לכמות קטנה יחסית מהמידע הרב שמקיף אותנו בכל רגע נתון. כתוצאה מכך, כל אחד מאתנו יוצר לעצמו מפה סובייקטיבית של העולם. המפה המנטאלית הזו אומרת לנו מה לעשות ואיך לפעול בכל מצב. זהו דפוס החשיבה שלנו (Mindset) שמהווה מכלול ההנחות, האמונות והתפיסות שלנו וקובע את האופן בו אנחנו מתייחסים לדברים, מפרשים מצבים ומגיבים אליהם.
דפוס החשיבה הוא תוצר של החינוך שקיבלנו מהורינו, בבית הספר, מהסביבה בה גדלנו, הערכים שגיבשנו, חוויות והתנסויות עבר ועוד.
לכן, לא מפליא ששני אנשים שיוצאים מאותה פגישה של שעה יחד מחזיקים ב-2 תפיסות שונות לגבי מה סוכם ומה הוחלט.
ההגדרה הרשמית של NLP היא חקר מבנה החוויה הסובייקטיבית והיא מבוססת על גישה שיטתית להבנה של הפילטרים ותהליך הסינון שמפת העולם שלנו מייצרת לנו: מהו טבע הפילטרים האלה (אילו אמונות, ערכים, חוויות עבר, שפה יושבים בבסיס) ועד כמה מפת העולם שנבנתה כתוצאה מכך היא אפקטיבית לאדם או לא.
מה זה מפה אפקטיבית? יש דבר כזה?
אז מפה אפקטיבית של העולם היא זו התומכת בהשגת המטרות והיעדים שלנו. אין מפה אחת אפקטיבית שאליה אנחנו שואפים, אלא זה משתנה ומותאם לכל אדם בהתאם לצרכים ולרצונות שלו. מפה לא אפקטיבית מפריעה לנו להשיג את אותן מטרות שהצבנו לעצמנו.
בנוסף, NLP עוסקת גם בעד כמה חלק לא אפקטיבי במפה שלנו יכול לעבור שינוי והתאמה ולהפוך לאפקטיבי. לשם כך פותחו טכניקות רבות לשינוי שיטתי והחלפה של התנהגויות, אמונות, הרגלים, תגובות רגשיות לא מיטיבות וכו׳. כלל הטכניקות הללו מבוססות על האופן בו המוח שלנו עובד ומייצר עבורנו תוכנות אוטומטיות לתגובה (רגש, התנהגות, מחשבה).
ובחזרה לעולם הארגוני.... בטוחה שעכשיו כבר יש לכם הרבה כיוונים בהם כלי ה-NLP עשויים להיות שימושיים ואפקטיביים בעולם העבודה, לכל מי שהוא עובד או מנהל.
הנה כמה דוגמאות:
1. ניהול עצמי:
ארגונים היום הופכים להיות יותר שטוחים עם כמות עובדים רבה יותר תחת אותו מנהל. בנוסף, הגישה הרווחת לעבודה מרחוק (יכול להיות אפילו לא באותה מדינה) הולכת ומתרחבת. לכן, כדי לתפקד בצורה אפקטיבית, עובדים ומנהלים מוכרחים לפתח יכולות ניהול עצמי גבוהות ועל כך ניתן לעבוד.
דוגמא לכיווני עבודה: מודעות למפה המנטאלית של העובד או המנהל - אמונות, ערכים, אירועים משמעותיים מהעבר, דפוסי חשיבה והרגלים - ועבודה בהתאם, הצבת מטרות ויעדים, שיפור הוויסות הרגשי במצבים מסוימים, יצירת הרגלים חדשים ואפקטיביים, החלפת אמונות מגבילות באמונות מקדמות ומעצימות ועוד.
2. תקשורת והשפעה:
זהו אתגר מרכזי ואולי הגדול ביותר בכל ארגון. השימוש הגובר בטכנולוגיה באמצעי תקשורת, השונות והגיוון בין העובדים רק מקשים עוד יותר לייצר תקשורת אפקטיבית. צורת התקשורת של עובדים זה עם זה, עובדים מול מנהלים וההיפך, מול קולגות, מול לקוחות ועוד היא קריטית להצלחה והשגת מטרות ולכן חשוב מאוד לעבוד עליה.
דוגמא לכיווני עבודה: מודלים ומערכת שאלות להבנה טובה יותר של הצד השני והתאמת התקשורת אליו, יצירת ראפור לאיכות התקשורת, שימוש בשפת השפעה ובשפה בכלל כמראה לעולם הפנימי של אנשים ועוד.
3. למידה ופיתוח של מיומנויות חדשות:
בעולם של היום, הצורך בגמישות והסתגלות לשינויים וכן בלמידה מתמשכת של כלים ומיומנויות חדשות רק הולך וגובר. יש שאומרים שזו היכולת החשובה ביותר בעולם החדש לעובדים ומנהלים. אז איך מפתחים את היכולת הזו?
דוגמא לכיווני עבודה: חקירה מובנית של תהליכים פנימיים וחיצוניים ממודל של תפקוד מצוין ורצוי ולמידה ממנו, טכניקות ליצירה והטמעה של התנהגויות חדשות ועוד.
4. התמודדות עם מטען רגשי:
עובדים ומנהלים בארגון הם קודם כל בני אדם, בעלי עולם רגשי המשפיע על ביצוע תפקידם והשגת מטרותיהם ומטרות הארגון. במקרה של חוויות לא נעימות, אם במסגרת העבודה (שינוי שקשה לקבל, מיזוג, רילוקיישן, תחלופת מנהלים, הטרדה וכו׳) ואם בחיים הפרטיים, נדרש סיוע ועזרה לעובד / מנהל. בעיקר אם חוויות ואירועים אלו משפיעים על היכולת לממש את הפוטנציאל שלו ולתפקד בצורה אופטימאלית עבורו ועבור הארגון.
ארגונים לא תמיד מצליחים לסייע במקרים אלו, ובחלק מהמקרים ההשפעה מחלחלת לכל הארגון ועלולה להוביל לירידה במורל ואף בתפקוד. NLP מציעה טכניקות יעילות בזמן קצר להתמודד עם אירועים לא נעימים ועם ההשלכות שלהם כמו: תגובות רגשיות אוטומטיות, חוסר אמון, כעס, מורל נמוך, חוסר מוטיבציה, דימוי וערך עצמי נמוך ועוד.
הטכניקות מאפשרות התמודדות עם ההשלכות השליליות של חוויות אלו ומציידות את העובד או המנהל במשאבים ובאפשרויות בחירה נוספות במקרה של אירועים עתידיים.
אז כעובדים ומנהלים בארגון, חשוב להיות מודעים לדפוסים ולהרגלים האוטומטים שמעכבים אותנו מלהשיג את מטרותינו בהקשר של התפקיד והקריירה שלנו ולעבוד עליהם. אנחנו מבלים זמן רב במקום העבודה שלנו וחשוב מאוד שנרגיש בו סיפוק, משמעות והגשמה עצמית.
בהצלחה!
Comments