top of page
חן וינשטיין

ביטחון פסיכולוגי - מפתח ההצלחה של צוותים בעבודה


אני זוכרת את פרוייקט הייעוץ הראשון שקיבלתי. הייתי יועצת חדשה שנכנסה לעולם העסקי אחרי כמה שנים טובות כמנהלת הדרכה בצבא.

בשלב הראשון, קיימתי פגישות עם מנהלת הפרויקט, חברות הצוות והלקוחה.

הפרויקט היה גדול, הארגון היה מורכב ובשלבי הקמה וכלל הרבה מאוד מונחים טכניים ומקצועיים. היה הרבה מה ללמוד.

אחרי מספר פגישות, הרגשתי כבר מבולבלת מכל ראשי התיבות והמינוחים המקצועיים.

באחת הפגישות עם מנהלת הפרויקט, היא הסבירה נושא מסויים שלא הבנתי בו את כל המונחים. אבל לא שאלתי. פחדתי מה יחשבו עליי. אולי יחשבו שאני לא מרוכזת? שאני לא מקצועית? שאני לא מתאימה בכלל לתפקיד?

חיכיתי לסיום הפגישה וניסיתי לברר לבד את מה שלא הבנתי. לקח לי הרבה זמן ואנרגיה עד שמצאתי את התשובות. וגם אז, לא באמת הרגשתי שאני מבינה עד הסוף הכל.


קרה לכם פעם שנמנעתם מלשאול משהו רק מהפחד איך יתפסו אתכם?

כשאנחנו ממשיכים לשתוק, מהנהנים ולא מבררים דברים שלא מובנים לנו רק כדי להגן על התדמית שלנו, אנחנו פוגעים בעבודה המשותפת. בהתקדמות וגם בזמן ובמשאבים שלנו.


10 שנים עברו מאז פרויקט ״אריסטו״, המחקר המפורסם של גוגל שבמהלכו ניתחו במשך שנתיים נתונים של מנהלים וחברי צוות כדי לקבוע מה הופך צוותים למצליחים. צוות המחקר של גוגל מצא שהצוותים הטובים ביותר היו יעילים לא בגלל שהיו בהם המומחים הכי גדולים, העובדים הותיקים והמנוסים ביותר או אנשים עם מבנה אישיות מסויים. אז מה כן? הם פשוט עבדו ביחד בצורה מעולה. מה שנקרא, זה לא ה״מי״ אלא ה״איך״.

הצוותים הטובים ביותר היו אלה שחבריהם כיבדו זה את הרעיונות של זה, הם הרגישו שהם יכולים להציע רעיונות, להודות בטעויות, לקחת סיכונים, לבקש עזרה, לחלוק דיעות ו... לשאול אם משהו לא ברור בלי לחשוש על התדמית שלהם או שמישהו ישפוט אותם.

לחברי הצוות היה ביטחון פסיכולוגי.


ממצאים דומים נמצאו גם בסימולציה שבוצעה לצוותים של רופאים ואחיות. הם התבקשו לטפל בבובה ״חולה״ כשלכל צוות הוקצה מומחה - חלקם קיבלו מומחה מזלזל וחלקם קיבלו מומחה נייטרלי.

התוצאות היו ״מפחידות״ לפי החוקר הראשי. הצוותים עם המומחה שהתייחס בזלזול לשאלות ושלא סיפק להם את הביטחון הנחוץ לביצוע המשימות, נטו יותר לטעויות. הם אבחנו לא נכון, רשמו תרופות שגויות והתבלבלו בהחייאה.


לכן, חשוב מאוד שכמנהלים ומנהלות נטפח ביטחון פסיכולוגי בצוות שלנו. נאפשר זרימה חופשית של רעיונות, דיעות וסגנונות של חברי צוות בלי שייתפסו כמפריעים או לא מתאימים. כך חברי הצוות יעבדו בצורה אפקטיבית יותר, יפתחו אמון כלפי המנהל והארגון וירצו להישאר גם אם יגיעו פיתויים ממקומות אחרים. וכן, הם גם ירגישו הרבה יותר טוב בעבודה וזה לא פחות חשוב.


אבל איך תכלס מטפחים ביטחון פסיכולוגי? איפה מתחילים?


כדי לעשות את זה, צריך לקחת בחשבון שביטחון פסיכולוגי מתחיל ביכולת להראות פגיעות ורגש. הנטייה הרווחת היא שמנהלים צריכים בעיקר ידע וכלים הקשורים במספרים, נתונים, תוצאות, ויעדים. מה שלא מקבל מספיק מקום הם אותם כישורים רגשיים שחיוניים כל כך בניהול אנשים. אי אפשר לייצר אמון וביטחון בלעדיהם.


אז הדבר הכי חשוב שמנהלים יתחילו איתו הוא דוגמה אישית. היכולת להראות פגיעות היא עוצמה אדירה שיכולה לעשות מהפך בצוות ולהעלות בצורה חדה את תחושת הביטחון הפסיכולוגי והאמון. הנה 4 דרכים שאפשר להתחיל איתן כבר ממחר בבוקר:


1. הודו בטעויות.

כולנו טועים וטועות. גם מנכ״לים, ראשי ממשלה ונשיאים. גם מנהלים ומנהלות.

תודו שאתם טועים. כשתפגינו יושרה לצד הפגיעות שחשים כשמודים בטעות, אתם משדרים לעובדים ולעובדות שזה בסדר לעשות טעויות. זה אנושי וטבעי וקורה לכולנו. דווקא כשמשתפים, אפשר לעשות או ללמוד משהו לעומת המחיר שיש בהסתרה או פחד.


2. בקשו את חוות דעתם של חברי הצוות.

עובדים רוצים להרגיש שותפים ושלוקחים בחשבון את דעתם. לאו דווקא צריך לקבל את דעתם, אבל לשמוע זה תמיד טוב. הקפידו לשאול בנושאים מסויימים את חוות דעתם של העובדים. זה יכול להיות במסגרת ישיבת צוות או פגישות אישיות. הם ירגישו מעורבות, אחריות ומשמעות. שרואים אותם ושהם חשובים ואפילו יכולים לתרום ולתת ערך.


3. הגיבו בצורה חיובית לשאלות ולספקות.

לפעמים אנחנו רק רוצים שהעבודה תתבצע. בלי שאלות מיותרות או הצעות לא מקדמות. העניין הוא שחלק מהשאלות או ההצעות יכולות לגמרי לשפר ולקדם את העשייה. אבל אם אנחנו מתייחסים אליהן בצורה של חוסר סבלנות, חוסר עניין או ביטול, הן יפסיקו להגיע בסוף וזה ייצר אווירה לא נעימה בצוות. אז פעם הבאה שבסיום ישיבת צוות עובדים מעלים הסתייגויות לגבי לוחות הזמנים בפרויקט או שעובד ניגש אליכם ומבקש הבהרה לגבי כמה נושאים בעבודה שלו, הודו להם על הבעת הדאגה והעניין וחשבו איתם ביחד על דרכי פעולה אפשריות.


4. סלחו על טעויות העובדים.

הרעל הקטלני ביותר שמחסל ביטחון פסיכולוגי הוא תגובה שלילית לטעות כמו התפרצות, הבעת אכזבה וכעס וכו׳. לעומת זאת, הדרך הטובה ביותר לטפח ביטחון פסיכולוגי היא לתפוס כל טעות כהזדמנות ללמידה. תמיד יש מה ללמוד מטעויות וגם את רובן אפשר לתקן. ביטחון פסיכולוגי מאפשר להשתחרר מהפחד לטעות ובכך מקדם יצירתיות, חופש ומוטיבציה לעשייה.


בהצלחה!

33 צפיות0 תגובות

Comentários


bottom of page