top of page
חן וינשטיין

הכל בראש? מה בין שינוי הרגלים לבין המוח שלנו


מתי בפעם האחרונה רצית לערוך איזשהו שינוי אישי באופן בו אתה פועל, מגיב, מתנהג, חושב? הצבת לעצמך מטרה או יעד והרגשת תקוע עם הרגלים מגבילים? התמודדת עם למידה של תחום או מיומנות חדשה? היזכר בתהליך שעברת - מה בדיוק עשית? עד כמה הלמידה או השינוי החזיקו מעמד? עד כמה התהליך היה מאתגר עבורך? מה תרם להצלחה? מה עיכב אותה?


כשמתייחסים לתהליכי למידה, התפתחות ושינוי אישי, חשוב להכיר את המנצח הראשי שעומד מאחוריהם: המוח שלנו.


המוח שלנו אחראי על מי שאנחנו ועל כל מה שאנחנו עושים: רגשות, מחשבות, התנהגויות, זיכרונות, קשב, למידה ועוד. התפקיד המרכזי והמשמעותי ביותר שלו הוא ההישרדות שלנו, לשמור עלינו בחיים. זה הדבר היחיד שמעניין אותו ושאליו הוא מכוונן.


איך הוא עושה את זה?


1. חיזוי ובקרה


המוח מקבל מידע על המציאות והחוויות שלנו באמצעות אברי החישה. המידע הזה נקלט, מתורגם ומעובד באזורי המוח השונים וממנו המוח לומד ועושה ניחוש מושכל על אופן התגובה הראוי והמתאים לו.

הלמידה והחיזוי האלו מתבצעים לא רק על בסיס המידע החושי שנקלט אלא גם על בסיס חוויות קודמות, ציפיות מוקדמות, ניסיון, אמונות שלנו על העולם ועל עצמנו וכו׳.

בכל מקרה שכזה, המוח לומד ומחבר בין אירועים וחוויות לבין תגובות ומעביר את הלמידה הזו לאירועים וחוויות דומות בעתיד. זו אחת הסיבות בגללן קשה לנו מאוד עם אי ודאות וסיטואציות חדשות....


מסקנה: המטרה של המוח שלנו אינה לתעד בצורה מדויקת את החוויות שלנו או לשמש כספר ההיסטוריה למה עברנו בחיים אלא להיות מכונה לומדת, לחזות וללמוד על המציאות לצורך הישרדות בעתיד.


2. הטיית השליליות


למוח שלנו נטייה להפנות את הקשב לצד השלילי של אירועים וחוויות כדי להגן עלינו. המנגנון הזה הוא בסיסי ועתיק ביותר ונועד לייצר דריכות ותשומת לב לסכנות שבעקבותיהן צריכה להגיע תגובה מהירה. בעבר, כשהאדם חי בסביבה מלאת סכנות חיים ממשיות, המנגנון הזה עזר לו להישאר בחיים. גם היום המנגנון הזה חשוב להישרדות שלנו, רק שלא תמיד הוא מותאם למציאות הנוכחית שבה אנחנו כבר לא צריכים להימלט מחיות טורפות ולחפש מזון בסוואנה.


מסקנה: מבחינת המוח, אין ערך לדברים החיוביים שמצליחים ועובדים לנו כי הם לכאורה לא תורמים ישירות להישרדות שלנו. לכן אם אנחנו רוצים שהם יהיו במוקד תשומת הלב שלנו אנחנו צריכים לגמרי לעבוד על זה, זה לא בטבעי שלנו.


3. טייס אוטומטי


אחד המנגנונים המשמעותיים שעוזר למוח לשמור עלינו הוא הטייס האוטומטי. האוטומט הוא היכולת להפוך מיומנים מאוד בביצוע פעולה כלשהי כך שכשהיא מתבצעת אין צורך להיות מודעים אליה, אין צורך במשאבים או מאמץ. הקשב יכול להיות נמוך ועדיין הביצוע יהיה מושלם.

בכך אנחנו בעצם משחררים את המוח מהצורך להשקיע אנרגיה והוא יכול למלא את תפקידו ההישרדותי.


רוב האוטומטים שלנו נוצרים בגיל צעיר כתגובות לחוויות ולמידות ראשוניות. אבל, התגובות האלו מוכללות ומורחבות להקשרים נוספים שלא לצורך, מלוות ומנהלות אותנו לאורך זמן גם בגיל מבוגר למרות שלא כולן משרתות אותנו באמת.


אפשר להתייחס ל-3 סוגי אוטומטים:


1. אוטומטים התנהגותיים:

הרגלי התנהגות מוטוריים הכרחיים כמו: צחצוח שיניים, הליכה, נהיגה, רכיבה על אופניים ועוד. לא היינו יכולים לשרוד אם היינו צריכים להשקיע מאמץ, חשיבה ואנרגיה בכל פעם שהיינו מצחצחים שיניים או קמים בבוקר מהמיטה. לעומת זאת, הרגלי התנהגות אוטומטיים כמו עישון או לגשת לטלפון ולפתוח מייל ברגע הישמע הצליל לאו דווקא הכרחיים ומקדמים אותנו.


2. אוטומטים מחשבתיים:

מרבית המחשבות שלנו די דומות ואנחנו חוזרים עליהן במעגל בלתי פוסק של דיבור פנימי. הן מביאות לידי ביטוי את האמונות שלנו, הפרשנות של איך העולם עובד, מי אנחנו בעולם וכו׳. דפוסי חשיבה אוטומטים מייצרים את המציאות מבחינת המוח וכך נוצר המעגל שרבים קוראים לו ״מחשבה יוצרת מציאות״: המוח מכווין את הקשב על מנת להשיג הוכחות לאמונות ומייצר התנהגויות שתומכות בהן.


3. אוטומטים רגשיים:

כשנוצר חיבור בין גירוי כלשהו לתגובה רגשית עלול להיווצר דפוס שבו כל פעם שניתקל בגירוי הזה תופיע אותה התחושה. למידה רגשית מהסוג הזה היא למידה מהירה וחזקה מאוד שלרוב לא נדרשת חזרתיות כדי לבסס אותה. זה הבסיס לתופעות כמו פוסט טראומה, פוביות וכו׳.


פרדוקס הטייס האוטומטי


האוטומטים שלנו מאפשרים לנו לשרוד והם הכרחיים וחיוניים. בלעדיהם לא נוכל לקיים חיים נורמליים. אבל.... מהצד השני, הם לא גמישים וברגע שדפוס אוטומטי משתרש, זה יכול להיות מאתגר מאוד לשנות אותו גם אם הוא כבר לא משרת אותנו.


וכך אנחנו מסתובבים בעולם עם המחשבה שיש לנו רצון חופשי ובחירה כאשר בעצם חוויות, אירועים וגירויים מסביבנו לוחצים על כל מיני כפתורים פנימיים שמייצרים תגובות אוטומטיות שלא באמת בחרנו ושנשלפות ממקומות עמוקים מאוד במוח שלנו.


החדשות הטובות


הרגלים ודפוסים אוטומטים שאינם מקדמים ניתנים לשינוי.

המוח שלנו פלסטי וכל הזמן משתנה כתוצאה מהסביבה המשתנה בה אנחנו חיים, מדברים חדשים שאנחנו לומדים, מגירויים ומחוויות. כמעט כל דבר שאנחנו עושים משנה את המוח שלנו כך שאם נתמיד ונחזור עליו מספיק פעמים הוא יהפוך קבוע ונוכל לייצר הרגלים חדשים ומקדמים, להשתפר ולהתמחות בתחומים רצויים.


אז איך מתחילים?


1. מודעות:

הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא המודעות שלנו איפה אנחנו פועלים על אוטומט ואיפה האוטומט הזה לא משרת ולא מקדם אותנו.

מציעה לך לעקוב ולתעד במשך כמה ימים את הדפוסים האוטומטיים שלך: מחשבות, התנהגויות, תחושות. לאחר 3-4 ימים כאלה, שים לב איפה האוטומט שהכי מנהל אותך והכי פחות מקדם. האם זו מחשבה אוטומטית? הרגל התנהגותי? אולי מישהו או משהו שגורם לך לתחושה לא נעימה ובעקבותיה התנהגות לא רצויה?


2. מיקוד וחקירה:

אחרי שזיהית וסימנת על מה אתה רוצה לעבוד, חשוב להתחיל ולשים לב לדפוס לעומק: מתי הוא קורה? הם יש הקשרים או תקופות מסויימות שמופיע יותר? מתי הוא לא מופיע? מה הטריגר שמעלה אותו? איך אתה מרגיש לאחר מכן?


3. שינוי נקודת מבט:

ברגע שאתה מודע ושם לב יותר לאוטומט ולטריגר שמפעיל אותו, התחל להוציא את עצמך לעמדה של צופה מבחוץ ברגע שהטריגר לאוטומט מופיע. בעמדה זו, אתה כאילו יוצא מתוך הגוף שלך, מסתכל מהצד על עצמך ושואל שאלות עליך בגוף שלישי. למשל: מה הוא צריך שם? מה חשוב לו? איך הוא יכול למלא את הצורך שלו? מה הוא יכול לעשות אחרת? אילו אפשרויות בחירה קיימות עבורו? הטכניקה הזו מאפשרת מרחב ואפשרויות בחירה רבות יותר כשהרעיון הוא להחליף את האוטומט המעכב באוטומט אחר ומקדם.


4. חזרתיות והתמדה:

רצוי להתחיל בקטן ולבחור בתור התחלה אוטומטים שתוכל לתרגל עליהם את התהליך. כמובן שחזרתיות, התמדה ותחזוקת האוטומטים החדשים והמיטיבים הן הכרחיות להצלחת השינוי לטווח ארוך.


בהצלחה!

27 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page