לגורם הזה יש השפעה ישירה על איכות חייכם ואתם לא מודעים אליו בכלל

מסע בזמן אולי אינו אפשרי (עדיין...) ברמה הפיזית אבל כולנו נוסעים בזמן ברמה המנטאלית כל יום, כל הזמן. למשל: אנחנו יושבים במשרד מול המחשב ועוברים על מיילים וחושבים כמה זמן ייקח לעבור על כמות כזו גדולה, תוך כדי אנחנו חושבים על משהו שקרה אתמול בערב ומה היינו צריכים או לא צריכים להגיד ולעשות ופתאום טלפון מצלצל ואנחנו מדברים עם חבר טוב על הטיול שאנחנו מתכננים בעוד חודש. וכך המסע נמשך ונמשך.

תפיסת הזמן שלנו היא ביטוי פסיכולוגי של האופן בו אנחנו תופסים את מה שקרה/קורה/יקרה לנו בעבר, בהווה או בעתיד. אנחנו לומדים ומגבשים אותה עוד מהילדות בתוך ההקשר החברתי והתרבותי בו אנחנו גדלים כך שהיא משתנה בין תרבויות, אומות ואנשים.

פרופ׳ פיליפ זימברדו הוא אחד החוקרים הבולטים בתחום שחקר וניתח במשך למעלה מעשרים שנה את תפיסת הזמן של אלפי בני-אדם. הוא ושותפיו למחקר מצאו כי תפיסה זו אינה מודעת ובאה לידי ביטוי באופן אוטומטי. יש לה השפעה על העמדות, ההחלטות והפעולות החשובות ביותר שלנו וכן על הבריאות והרווחה הנפשית. לתופעה זו הוא קרא ״פרדוקס הזמן״ - גורם (תפיסת הזמן) המשפיע על כל החלטה שאנחנו מקבלים ואנחנו לגמרי לא מודעים אליו.

זימברדו חילק את תפיסת הזמן ל-6 סגנונות. כל אדם מחזיק בכולן אבל אצל רובנו הן אינן מאוזנות ומוטות כך שאחד או חלק מממדי הזמן בולטים לעומת האחרים.

1. העבר השלילי: מתמקדים בחוויות אישיות שליליות שקרו בעבר שממשיכות להשפיע לרעה גם על ההווה (עיסוק בטראומה, חרטה, כאב, מרמור). חווים בבולטות יחסית זיכרונות קשים, הצפה מחדש של סבל, טראומה ובהתאם מראים גם נטייה גדולה יותר לדיכאון, לחרדה, לחוסר אושר ולהערכה עצמית נמוכה.

2. העבר החיובי: מסתכלים בצורה נוסטלגית נעימה, חמה וסנטימנטלית על העבר, מפגינים התייחסות חיובית אל העבר שמשפיעה על מחשבות, נטיות ופעולות בהווה. נמצא בקשר חיובי עם הערכה עצמית, ובקשר שלילי עם תוקפנות, דיכאון, וחרדה.

3. ההווה ההדוניסטי: מתמקדים ב״כאן ועכשיו״, לכן מפגינים פזיזות, נהנתנות, אימפולסיביות, לקיחת סיכונים, מתן קדימות לדחפים ולצרכים המידיים מבלי לחשוב על התוצאות בעתיד. נמצא בקשר חיובי עם חיפוש חידושים וריגושים, ובקשר שלילי עם שליטה עצמית.

4. ההווה הפטליסטי: מפגינים חוסר אונים או חוסר תקווה כלפי העתיד או החיים, חוסר מוטיבציה לפעול בהווה כדי להשפיע על העתיד, פסיביות שעלולה להוביל לדיכאון וחרדה. העתיד נתפס כמוכתב מראש וכבלתי ניתן לשינוי, וכל מה שנותר לעשות זה לקבל בהכנעה את צו הגורל.

5. הממוקד בעתיד: נוטים לתכנן, להציב יעדים לעתיד ולחתור להשגתם, מלאי אמביציות ושאיפות גבוהות.

6. ממוקד בעתיד - טרנסצנדלי: מאמינים כי החיים מתחילים אחרי המוות וזה מה שחשוב באמת. בדרך כלל מחובר לאמונה ולדת.

על פי זימברדו, השילוב האופטימאלי הוא:

מינון גבוה של עבר חיובי, מינון בינוני-גבוה של מיקוד בעתיד, מינון בינוני של הווה הדוניסטי ומינון נמוך עד כמה שניתן בעבר שלילי והווה פאטאליסטי.

ההסבר שלו הוא כי עבר חיובי מספק לנו שורשים, מחבר אותנו לעצמנו, לזהות שלנו, למשפחה ולקרקע יציבה. העתיד מאפשר לנו כנפיים להמריא ליעדים ואתגרים חדשים וההווה ההדוניסטי ממלא אותנו באנרגיה לחקור את עצמנו ואת הסביבה. כמובן שכמו בכל דבר בחיים, גם כאן צריך איזון ולעודף בכל אחד מהסגנונות יהיו מחירים.

כשתפיסת הזמן שלנו מאוזנת ואנחנו מסוגלים לשנות אותה באופן גמיש וזורם שמותאם לסיטואציה, אנחנו בעצם עוזרים לעצמנו להשלים עם העבר, להתחבר וליהנות מההווה ומהזמן שלנו עם המשפחה והחברים ולתכנן תכניות ומטרות לעתיד חיובי, בעל משמעות. יכולת זו קשורה במחקרים להישגיות, שליטה עצמית ואופטימיות, הצלחה בבית ובעבודה ואושר.

החדשות הטובות הן שברגע שבחרנו לעשות את השינוי, ניתן לפתח את היכולת המנטלית לנוע ולאזן בין הסגנונות תוך תרגול חזרתי והתמדה.

חשבו על תפיסת הזמן שלכם - איזה סגנון מאפיין אתכם?

שלחו לי מייל על מנת לקבל גישה לשאלון תפיסת זמן, שיוכל לתת לכם הכוונה מה הסגנון הדומיננטי שלכם ובכך באיזה כיוון לפתח ולייצר גמישות.

בפוסט הבא, אפרט מספר טכניקות וכלים לתרגול ופיתוח גמישות בתפיסת הזמן שלנו.