איך להגביר את תחושת המשמעות בעבודה?

מרביתנו מבלים זמן רב יותר בעבודה מאשר בכל עיסוק אחר. אם עושים חישוב כללי של כ-8 שעות עבודה ביום, נוסיף זמן הגעה וזמן חזרה הביתה, שיחות ומחשבות בין לבין על נושאים שקשורים לעבודה ו.... הגענו לפרק זמן משמעותי ביותר.

לכן, זה לא מפליא כי אנשים רבים פונים לתהליך ליווי אישי סביב מקום העבודה - תחושה של מיצוי ושעמום, מערכות יחסים מורכבות, חוסר סיפוק, לחץ ושחיקה ועוד.

הסוציולוג רוברט בלה טבע את המונח אוריינטציית עבודה וכתב על 3 קטגוריות התייחסות שיש לאנשים כלפי העבודה שלהם: משרה, קריירה, ייעוד.

הפסיכולוגית הארגונית איימי ורזסניווסקי בחנה את הרעיון בצורה אמפירית. במסגרת עבודתה היא מצאה באופן מובהק כי כל המשתתפים השתייכו לאחת מ- 3 הקטגוריות:

1. אנשים שתופסים את עבודתם כמשרה:

אינם מתלהבים מעבודתם במיוחד ולרוב הם עובדים כי הם ״חייבים״. מחכים להפסקות, לסופי שבוע ולא מעריכים את טיב העבודה בה הם עוסקים. הם לא ימליצו לחברים עליה והם מונעים בעיקר מהרצון לקבל משכורת בסוף החודש או יתרונות אחרים כמו ביטוח בריאות וימי חופשה.

2. אנשים שתופסים את עבודתם כקריירה:

בעלי סבירות גבוהה יותר שיאהבו את עבודתם. המניעים שלהם יכולים להיות הכנסה אך גם מעמד חברתי (מניע ראשי ומשני). לרוב, מדובר באנשים שנמשכים לכוח, לאחריות ולאפשרויות הקידום שבעבודה. אוהבים את הרעיון שעומדות לרשותם אפשרויות קידום, העלאה בשכר, תפקידי ניהול וכו׳. שואבים מוטיבציה מהאפשרות להתקדם. רואים בעבודה קרש קפיצה לדבר הבא.

3. אנשים שתופסים את עבודתם כייעוד:

אוהבים ומעריכים את מה שהם עושים. יכול להיות שמקבלים בדרך שכר נאה, אבל הם אומרים שהיו עושים זאת גם אם לא היו משלמים להם. מאמינים שעבודתם תורמת משהו חיוני וטוב לעולם ומביאה לשיפור ברמת החיים שלהם ושל אחרים. אוהבים לחשוב על העבודה גם מחוץ לשעות העבודה וסביר שייקחו אותה איתם לחופשה. חשוב להבחין ולהדגיש כי לא מדובר בוורקהוליסטים (יכולים להיות כאלה מביניהם) אלא אנשים שמאמינים שהם יוצרים עולם טוב יותר.

מה שהחוקרים מדגישים הוא שאנשים יכולים לראות כל מקצוע נתון בכל אחת מהקטגוריות. זה לא משנה אם אתה מנקה בבית חולים, שליח פיצה, עורך דין או מנהל בכיר. אוריינטציית העבודה מתמקדת בעיקר באופן בו האדם מפרש את העבודה שלו ובערך שהוא מעניק לה והיא עניין סובייקטיבי לגמרי.

ורזסניווסקי מצאה גם כי אנשים עם אוריינטציית ייעוד דיווחו על סיפוק רב יותר מהעבודה ושביעות רצון גבוהה יותר מהחיים. אנשים עם אוריינטציית קריירה או משרה בהחלט מגשימים את עצמם, אבל רוב הסיכויים שזה מגיע משעות הפנאי שלהם ולא מהעבודה.

בנוסף, מצאה גם כי הרבה אנשים עם אוריינטציית ייעוד מעורבים ואף יוזמים שינויים בתכולת התפקיד שלהם ובאופן בו הם יוצרים קשרים עם אנשים. תופעה זו מכונה עיצוב משרה (Job Crafting).

באילו דרכים ניתן לעצב את המשרה שלנו?

- שינוי כמות מטלות, היקפן או סוגן:

פעמים רבות אנשים מאלתרים ומייצרים לעצמם שיטות יעילות ובעלות משמעות אישית לביצוע המשימות או משלבים פעולות בעלות משמעות עבורם במהלך סדר היום ותוך ביצוע עבודתם. למשל: נהג אוטובוס שמייעץ לתיירים על מקומות בהם כדאי לבקר לאורך הנסיעה.

- שינוי איכות האינטראקציות החברתיות בעבודה:

שיפור איכות קשרים חברתיים ותכנון דרכים פשוטות שתהפוכנה אותם לטובים יותר.

למשל: להתייעץ לגבי העבודה עם מישהו שאף פעם לא יצא לנו לנהל איתו שיחת עומק, לצאת להפסקת קפה עם מישהו חדש פעם בשבוע.

- שינוי גבולות של משימה קוגניטיבית:

חשוב לשאול את עצמנו האם אנחנו רואים את העבודה שלנו כמערך / סל של משימות ספציפיות או שההסתכלות שלנו היא כחלק ממשימה והקשר רחבים יותר. ככל שאנחנו מבינים כיצד העבודה שלנו תורמת ומשפיעה על הייעוד והמטרה הגדולים יותר, כך תחושת המשמעות שלנו תעלה.

למשל: חדרנית בבית מלון שמבינה כי החלפת המצעים אינה רק לצורך הניקיון של החדר הספציפי אלא יש לה השפעה ישירה על הנוחות וחווית האירוח של האורח.

אוריינטציית העבודה והיכולת לעצב את המשרה שלנו, תורמים רבות ליצירת משמעות בעבודה וכפועל יוצא מזה לאושר ולרווחה הנפשית שלנו, לביצועים ולמוטיבציה לקום בבוקר ולצאת ליום העבודה.

אז איך אתם תופסים את העבודה שלכם? איזה צעד אחד קטן אתם יכולים לעשות כבר מחר בבוקר כדי לייצר יותר משמעות בעבודה?

בהצלחה!