מהמצוי לרצוי - מודל פרקטי לפתרון בעיות

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתהליכים וטכניקות NLP הוא היכולת של מפתחי השיטה לגבש מודלים ברורים, פשוטים, מעשיים והכי חשוב – שמייצרים תוצאות בטווח קצר.

מודל ה-S.C.O.R.E לפתרון בעיות ומעבר ממצב מצוי למצב רצוי הוא אחד מהמודלים האלה. המודל מתאים לעבודה במצבים בהם יש לכם איזושהי מטרה שאתם רוצים להשיג ואתם תקועים בדרך או שיש משהו שאתם רוצים לעשות אבל לא מצליחים להביא את עצמכם לעשות אותו. בהמשך אציג את המודל בגרסה מותאמת גם למי שאין לו רקע או הכשרה ב NLP לעבודה עצמית ואישית.

אז כאמור, מטרת המודל היא להביא אותנו ממצב מצוי כלשהו (במודל נקרא לו: מרחב הבעיה) למצב רצוי (במודל נקרא לו: מרחב הפתרון) תוך הבנה של כל האלמנטים המעורבים בתהליך ותוך ארגון המידע החשוב לביצוע המעבר בצורה אפקטיבית. מפתחי המודל (דילטס ואפשטיין, 1987) טוענים כי אלמנטים אלה מייצגים את כמות המידע המינימלית שצריך כדי לייצר תהליך של שינוי ופתרון בעיות.

אז מהם 5 האלמנטים האלה שחשוב שנכיר בדרך למצב הרצוי לנו?

במרחב הבעיה 2 אלמנטים:

1. הסימפטומים: אלו הסימנים שיש איזושהי בעיה, שאנחנו עוצרים את עצמנו או תקועים בדרך למטרה או מצב רצוי. הם מודעים ונראים לעין.

2. הגורמים: התנאים שמייצרים את הסימפטומים, הכוונות שעומדות מאחוריהם. הגורמים הם האחראים על יצירת ותחזוקת הסימפטומים והם בסיסיים ומקדימים להם. הם פחות ברורים ונראים לעין מהסימפטומים, לעיתים צריך לברר ולחשוב עם עצמנו מהם.

במרחב הפתרון 2 אלמנטים:

3. התוצאות: המטרה, המצב הרצוי, לאן אנחנו רוצים להגיע, המצבים הרצויים שנרצה שיחליפו את הסימפטומים.

4. ההשפעות: ההשלכות הצפויות לאחר השגת המטרה והגעה למצב הרצוי, השפעות ארוכות הטווח של השגת התוצאה הרצויה לנו. בין מרחב הבעיה למרחב הפתרון:

5. משאבים: יכולות ואיכויות קיימות הממוקמות בין מרחב הבעיה למרחב הפתרון ובעצם אחראיות על הסרת הגורמים לסימפטומים במרחב הבעיה ולהתבטאותן והתגלותן של התוצאות הרצויות במרחב הפתרון.

את 5 האלמנטים אנחנו ממקמים על ציר זמן. כן, כן, ממש לצייר בדמיון את ציר הזמן שלכם על הרצפה ולמקם את האלמנטים באופן הבא:

אז מה עושים עכשיו?

מתחילים לנוע פיזית בין האלמנטים (ממליצה להכין כרטיסיות עם כל אלמנט ולהניח על ציר הזמן כפי שמוצג למעלה). חשוב לבצע פיזית על גבי ציר הזמן ולא רק על נייר, יש עוצמה רבה בתזוזה הפיזית לאורך הציר. כך הגוף לומד, מתחבר ושותף לתהליך שנעשה לא רק ברמת החשיבה.

על כל אלמנט עליו נעמוד פיזית, נשאל את עצמנו שאלות מנחות שיסייעו לנו לחקור לעומק את הנושא.

נתחיל בתוצאות:

מה אני רוצה במקום הבעיה? לאן אני רוצה להגיע? מה המטרה שלי?

נעבור להשפעות:

מה זה ייתן לי / לאחרים כשאשיג את המטרה? איך השגת המטרה תשפר את המצב? מה אלמד מזה? למה חשוב לי כל כך להשיג את המטרה? אילו ערכים שלי משתקפים דרך המטרה הזו?

נחזור לסימפטומים:

מה לא עובד לי? מה קורה בפועל כשאני מנסה להשיג את המטרה שלי? מה עוצר בעדי? מה אני רוצה לשנות? מה קורה לי מבפנים? אילו תמונות / תחושות / דיבור פנימי עולים? למה אני לא מצליח/ה?

משם נעבור לגורמים:

מה הדברים החשובים לי כל כך שכדי לקיימם אני נעצר/ת? אילו ערכים חשובים לי אני מנסה לבטא בכך? מי או מה מרוויח מכך שאני לא משנה את המצב?

נצעד למשאבים:

אילו מיומנויות או משאבים אחרים (כסף, ציוד, קשרים וכו׳) יש לי שיעזרו לי להשיג את המטרה? מתי התמודדתי עם מצב דומה בעבר? מה עשיתי אז כדי לפתור את הבעיה? אילו משאבים יש לי שיעזרו לי לפעול להסרת הגורמים לסימפטומים שמייצרים את המצב הבעייתי?

חשבו על סיטואציה בה הרגשתם מלאים במשאב או המשאבים שחילצתם ובעמידה על כרטיסיית המשאב התחברו לתחושה ולחוויה העשירה כשאתם מלאים במשאב. אם לא היו לכם מילים, איזה סמל או דימוי היו מתארים את התחושה הזו? איך הוא נראה? צבע? מרקם?

כעת עם הסמל והתחושה המעצימה, חזרו ועברו את כל המסלול מהגורמים דרך הסימפטומים ועד ההשפעות אך הפעם אותו דימוי ואותה תחושה מלאת משאבים ועוצמה מלווה אתכם ומאפשרת לכם לייצר את סיפור השינוי שלכם והמעבר מהמצב המצוי לרצוי. בעת המעבר לאורך ציר הזמן שימו לב באיזה אופן אתם משתמשים באותו משאב/ים, מה קורה שם אחרת ואיך זה מרגיש אחרת.

רצוי לחזור על המעבר הזה לאורך ציר הזמן לפחות עוד פעמיים שלוש על מנת להטמיע את השינוי עמוק יותר.

בהצלחה!