מכירה את המצב הזה שהשבועות עוברים, השגרה סוחפת ואת במוֹד משימתי מהבוקר עד הלילה? את רק מפנטזת על הסופ״שׁ שקבעת עם חברות, על הערב השקט שתכננת לך או על החופשה הבאה שהזמנת? ואז כשהרגע הזה מגיע, הוא לא כזה מרגיע וממלא כמו שדמיינת. את מרגישה גם שם מוסחת, עסוקה במחשבות ובתכנונים ולא מסוגלת באמת להירגע וליהנות מהרגע.
התופעה הזאת שכיחה מאוד בקרב אמהות עסוקות והיא קשורה באופן ישיר למוח שלך ועד כמה שריר ה״לעשות״ שלך חזק לעומת שריר ה״להיות״.
כמו כל בני האדם, את פועלת במהלך היום שלך בשתי דרכים עיקריות:
עשייה: בדרך כלל מפעילה את האזור במערכת העצבים שפועל במצבי לחץ ומייצר תגובות פרימיטיביות של לחימה, בריחה או קפאון.
הוויה: מפעילה את האזור במערכת העצבים שפועל במצבי רגיעה ואחראי על מנוחה ועיכול.
כאמא עסוקה ומג׳נגלת, זה טבעי ששריר ה״לעשות״ שלך חזק כל כך. את מבלה הרבה זמן בכל יום בניהול הלוגיסטיקה של הבית, בסידורים, קניות, תכנון לו״זים, הסעות וגם בניהול תחומי האחריות שלך בעבודה. תוסיפי לזה גם שאת בדרך כלל המקור לתמיכה נפשית לבעיות שמתעוררות בקרב בני הבית ואפילו קולגות בעבודה. מתי את מקדישה זמן רק להיות במה שקורה?
אז אמנם המצב הזה של עשייה הוא נורמלי והכרחי לחיי משפחה מתפקדת ולצמיחה המקצועית שלך, אבל הוא עלול להפוך גם למצב לא בריא כשאת לא מאזנת אותו עם רגעים של פשוט להיות. של עצירה, נוכחות, נשימה, טעינה פנימית, מודעות לעצמך והרגעה עצמית.
הדרך הטובה ביותר לאזן בין שני המצבים האלה היא על ידי רגעים יומיומיים של תשומת לב מודעת באמצעות מיינדפולנס. ברגעים האלה את מחזקת את שריר ה״להיות״ ומאזנת את עצמך.
בטח את חושבת לעצמך ״זה נשמע ממש טוב וקל לכתוב על זה, אבל אין לי באמת זמן. יש דברים שאני צריכה לעשות ולהספיק״. ואני רוצה לענות לך בהבנה, שהבריאות שלך ושל בני המשפחה שלך תלויים בזה. ואם זה המצב, אז לא הגיע הזמן לארגן לעצמך מחדש את סדר העדיפויות?
המחיר של חוסר האיזון הזה בין ה״לעשות״ לבין ה״להיות״ מייצר לך הרבה מאוד מתח במערכת וכשאת פועלת מתוך המקום הלא מאוזן הזה, את תגובתית יותר, מוסחת, חסרת סבלנות, לחוצה, עצבנית, מרגישה מוצפת הרבה יותר מהר ואז נכנסת ללופ של אשמה, חרדה ותסכול. הביקורת העצמית שלך מתחזקת ואת מתחילה גם להטיל ספק בעצמך וביכולות שלך.
האם יכול לצאת משהו טוב כשאת פועלת מתוך המקומות האלה?
אז איך תוכלי כבר מהיום להתחיל לאזן בין המצבים ולחזק את שריר ה״להיות״ שלך?
מיקרו רגעים של מודעות:
בכל יום יש לך לפחות 5 פעולות קבועות שאת עושה. למשל, את מצחצחת שיניים, אוכלת, מתלבשת, מתקלחת, נועלת נעליים ועוד. בחרי לפחות אחת מהפעולות האלה ובכל יום שאת עושה אותה, הקדישי כמה רגעים את כל תשומת הלב שלך לאותה פעולה. זה יכול להיות בין דקה לשתיים שבהן תשימי לב לצבעים, לתחושות, לצלילים, לכל מה שהחושים שלך קולטים באותו רגע. תשימי לב לרגשות ולמחשבות שמתעוררים בך. רק שימי לב, בלי לנתח או לפרש. בלי לצפות שמשהו מסויים יקרה. הרפי ממה שצריך או ממה שהיית רוצה שיהיה אחרת, מכל התכנונים והעשייה ופשוט תעצרי, תנשמי ותחווי את הרגע הזה במלואו.
את יכולה לשתף את הילדים במיקרו רגעים של מודעות. כשאתם עושים משהו ביחד, תרגלו נוכחות מלאה ותשומת לב למה שקורה באותו רגע.
מה ההרגל שאיתו את בוחרת להתחיל?
מוזמנת להיכנס ולעקוב אחרי הערוץ שלי ולתרגל מדיטציות שיעזרו לך לאמן את שריר ה״להיות״.