רגע לנשום: תרגול קצר של נשימה מודעת שיכול לשנות את היום שלך

בין רשימת המשימות האינסופית, המיילים, הטלפונים, ההסעות והמטלות – מתי בפעם האחרונה נשמת באמת? אני לא מדברת על אוויר שנכנס ויוצא באופן אוטומטי. אני מדברת על רגע שבו עצרת באמת והיית נוכחת עם הנשימה שלך. מודעת לאוויר שנכנס ומודעת לאוויר שיוצא.

הרבה נשים שמגיעות אליי לקליניקה מספרות שהן "שוכחות לנשום". כמובן שהכוונה היא לא במובן הפיזיולוגי אלא במובן הרגשי: הן שוכחות את עצמן בתוך המרוץ. שוכחות להרגיש, לנוח, לעצור. שוכחות מה חשוב להן באמת ואיך הן היו רוצות לחיות את החיים שלהן. שוכחות מה זה ליהנות, מה זה פשוט להיות בלי לעשות.

הנשימה כעוגן

החדשות הטובות הן שהנשימה תמיד איתנו והיא יכולה להפוך לעוגן שמחזיר אותנו לגוף, לכאן ולעכשיו – גם כשאין זמן, גם כשהכול סביבנו סוער. ברגעים כאלה, אין צורך לשבת למדיטציה של שעה. לפעמים דקה אחת של נשימה מודעת יכולה להחזיר אותנו לעצמנו.

תרגול קצר של נשימה מודעת (2-3 דקות)

אני מזמינה אותך לנסות את התרגול הבא עכשיו או ברגע הראשון שיתאפשר לך:

1. עצרי את מה שאת עושה.

2. הניחי יד אחת על הלב ויד שנייה על הבטן.

3. קחי נשימה – לא בכוח, פשוט שימי לב לאוויר שנכנס ויוצא באופן טבעי.

4. שימי לב מה קורה בגוף. האם יש מתח? האם משהו נרגע?

5. אם מחשבה עולה - זו לא בעיה. תני לה לחלוף בעדינות, וחזרי לנשימה.

6. אפשר להוסיף משפט פנימי כמו: "אני כאן", "מותר לי לנשום", "רגע אחד בשבילי".

   
   

למה זה כל כך משמעותי?

כשאנחנו נושמות בהקשבה ומתוך מודעות, אנחנו מפסיקות לרגע לתפקד על אוטומט. אנחנו יוצרות מרחב קטן של חמלה, שקט פנימי ותחושת נוכחות – בתוך עומס שלא תמיד משתנה ושלא תמיד יש לנו שליטה עליו.

זו התחלה של ריפוי. לקחת לעצמנו כמה רגעים של עצירה ונשימה. לפעמים, זו נקודת ההתחלה לדרך שבה אנחנו לומדות להיזכר בעצמנו ולרפא את עצמנו.

אם את מרגישה שהגיע הזמן לנשום אחרת – אני כאן. הקליניקה שלי פתוחה לנשים שמבקשות להרגיש ולהתחבר לעצמן מחדש, עם גישה עדינה, קשובה ומבוססת גוף-נפש ומיינדפולנס.